שכיחות ההשמנה הולכת ועולה בישראל ובעולם המערבי. במסגרת המאמצים הבלתי פוסקים להקטין את מימדיה של מגיפת המילניום השלישי מתפרסמים יותר ויותר מחקרים המראים על קשר בין צריכת סידן והשמנה.
מתברר שצריכת סידן בכמויות היומיות המומלצות מועילה במניעת השמנה ובטיפול בה. ממחקרים שפורסמו בשנים האחרונות עולה כי אנשים שסבלו מהשמנה וצרכו , כחלק מתוכנית התזונה שלהם לפחות 3 מנות חלב ומוצריו ביום בהשוואה לאנשים שצרכו אותה כמות קלוריות אבל פחות מוצרי חלב, ירדו במשקל בקצב מהיר יותר, נהנו מירידה במסת השומן בגופם (ובעיקר בשומן הבטני) ובהיקף המתניים ושמרו באופן יעיל יותר על המשקל שהושג לאחר דיאטת הרזיה (1).
ניתוח נתונים ממחקר רחב היקף NHANES III (2) , הראה כי צריכת הסידן, נמצאת ביחס הפוך לשומן הגוף. הן בנשים והן בגברים. הסיכון להשמנה היה נמוך ב – 84%, בנשים אשר צרכו את הכמות הגבוהה ביותר של סידן.
לסידן שמקורו בחלב, קיימת השפעה גדולה על צמצום המשקל וצבירת שומן ועידוד פירוק שומן בהשוואה לתוספים. מחקר שהתפרסם באפריל 2004 בכתב העת Research Obesity בדק את השפעת כמות הסידן ומוצרי החלב על הירידה במשקל (3). 32 נבדקים שסבלו מהשמנת יתר הקפידו על דיאטת הרזיה במשך 24 שבועות. כולם הפחיתו 500 קלוריות מהצריכה היומית שלהם וחולקו לשלוש קבוצות שונות של דיאטה: האחת – עשירה במוצרי חלב, שהכילה 1,200-1,300 מ"ג סידן. השנייה – דלה במוצרי חלב, אך הכילה תוסף סידן שסיפק אותה כמות סידן כמו שקיבלה הקבוצה הראשונה ממוצרי החלב. השלישית – דלה במוצרי חלב ודלה בסידן (400-500 מ"ג סידן ביום). כל המשתתפים רזו, אך הנבדקים שאכלו תפריט עשיר בסידן שמקורו במוצרי חלב ירדו בצורה המשמעותית ביותר במשקלם לעומת הנבדקים מהקבוצות האחרות.
תסמונת עמידות לאינסולין
תסמונת העמידות לאינסולין, הקשורה להשמנה וגם לסוכרת, מחלות לב ויתר לחץ דם – גם היא מושפעת מצריכת הסידן. המחקר שנערך בראשותו של ד"ר Mark Pereira מבית החולים לילדים בבוסטון, בדק את הקשר בין צריכת חלב ותוצרתו לבין שכיחות תסמונת העמידות לאינסולין (4). קבוצת החוקרים עקבה אחר קבוצה של 3157 מבוגרים אמריקאים, בגילאי 30-18, במשך כ – 10 שנים. החוקרים ניתחו את הרגלי האכילה ובדקו את המשקל ואת מצב בריאותם של הנבדקים, והתברר להם כי קיים יחס הפוך בין דפוסי אכילה המאופיינים בהגדלת צריכת מוצרי חלב, לבין תסמונת העמידות לאינסולין בקרב מבוגרים בעלי עודף משקל.
מחקר נוסף שבדק את הנושא נערך בקנדה (5). במחקר זה, חולקו470 נבדקים, גברים ונשים קנדים בני 20-65 , לשלוש קבוצות על פי כמות הסידן בתפריט היומי שלהם : כמות סידן קטנה מ – 600 מיליגרם ליום, כמות יומית הנמצאת בין 600 ל – 1000 מיליגרם וכמות יומית הגבוהה מ – 1000 מיליגרם. המשתתפים לא נטלו תוספי ויטמינים ומינרלים.במחקר זה נמצא כי הצריכה היומית של סידן נמצאת ביחס הפוך לרמת הכולסטרול הכללי ולרמת הכולסטרול "הרע".בנוסף לכך, משקל הגוף, אחוז השומן בגוף, היקף המותניים וכמות השומן באזור הבטן , היו כולם גבוהים יותר בנשים שצרכו פחות מ – 600 מיליגרם סידן ליום, לעומת נשים שצרכו יותר מ – 600 מיליגרם סידן ליום.
החוקרים מסיקים כי כמות הסידן בתפריט היומי קשורה להרכב הגוף, ולתסמונת מטבולית.
כיום ברור ממחקרים אפידעימיולוגיים שקיים קשר הפוך בין צריכת חלב ומוצריו להמצאות התסמונת המטבולית (6,7)
נשים, כך מתברר, זקוקות לסידן לבריאות העצם, וגם מרוויחות ממנו יותר במניעת השמנה. מחקר שעקב אחרי 54 נשים בגילאי 18 – 31 במהלך שנתיים נמצא כי צריכת סידן גבוהה ממוצרי חלב תורמת להפחתה במסת השומן בגוף ומאיטה את העליה האיטית במשקל הנצפית בגילאים אלה. נשים שצרכו 1000 מ"ג סידן הפחיתו בתקופה זו במשקל 2.25 ק"ג לעומת נשים שצרכו 700 מ"ג והפחיתו במשקלן רק ק"ג אחד (8). מסקנות החוקרים היו ש הגברת צריכת הסידן ומוצרי החלב משפרת את היעילות של דיאטות מוגבלות בקלוריות.
חסר בלקטאז והשפעתו על השמנה דרך ההשפעה על צריכת הסידן.
שכיחות חסר בלקטאז בישראל היא מהגבוהות בעולם. עקב כך נמנעת האוכלוסיה הסובלת ממחסור זה, באופן טבעי , מצריכת מוצרי חלב. מחקר שנערך בקרב נשים אפרו-אמריקאיות שסבלו מחסר בלקטאז מעלה כי צריכה נמוכה של סידן עקב בעיה של אי-סבילות ללקטוז, קשורה למדד מסת גוף גבוה יותר (9)
גם בילדים ובני נוער המצב דומה. חוקרים מאוניברסיטת Tennessee בארה"ב, בדקו את הקשר בין צריכת המזון של ילדים בגילאי שנתיים עד חמש שנים לבין הרכב גופם בגיל שש (10) . החוקרים מצאו כי צריכה מתמשכת גבוהה יותר של סידן ומספר גדול יותר של מנות מקבוצת החלב, קשורים לכמות נמוכה יותר של שומן בגוף. הממצאים הובילו את החוקרים להמליץ על ביצוע מחקרים נוספים שיבדקו את ההשפעות של צריכת סידן נמוכה על הרכב הגוף של פעוטות וילדים בתקופה הקודמת לתקופת בית הספר. מחקר שנערך בקולג' לתזונה בארה"ב הראה כי לבני נוער שצרכו לפחות 3 מנות חלב ביום היה משקל נמוך יותר ומסת שומן קטנה יותר בהשוואה לחבריהם שצרכו פחות מוצרי חלב. במחקר נוסף שנערך בקרב ילדים הוכיחו החוקרים שתוספת של 300 מ"ג סידן ליום לילדים תרם לירידה במשקל של קילוגרם נוסף בהשוואה לילדים שצרכו אותה כמות קלוריות אבל כמות סידן פחותה (1).
ומה בעניין שמירה על המשקל לאחר דיאטת הרזיה?
גם כאן לסידן תרומה חשובה. במחקר שנערך בקרב אפרו - אמריקאים שסבלו מהשמנה , לאחר דיאטת הרזיה בדקו את השפעת הרכב התזונה על השמירה על המשקל החדש שהושג. במחקר שנמשך 24 שבועות השווה בין 2 קבוצות נחקרים –שתיהן קבלו תפריט המכיל אותה כמות קלוריות. קבוצה אחת קבלה תפריט עשיר במוצרי חלב והשניה תפריט דל במוצרי חלב. בתום התקופה התברר שחברי הקבוצה שצרכו תפריט עשיר במוצרי חלב הראו ירידה במסת השומן בגוף בשומן הבטני (שהוא מסת שומן בעייתית מבחינה בריאותית) ועליה במסת השריר בהשוואה לחבריהם שצרכו תפריט דל במוצרי חלב.
ומה המצב בישראל?
גם סקר משרד הבריאות הישראלי (מב"ת) מ2008 מראה כי אנשים רזים צורכים יותר סידן שמגיע בעיקר מוצרי חלב בהשוואה לאנשים הסובלים מעודף משקל (11 ). בקרב הנשים הישראליות צריכת הסידן משפיעה לטובה גם על היקף המותניים. מחקר אחר שנערך בישראל מצא במחקר שנערך בישראל נמצא כי צריכה גבוהה של מוצרי חלב דלי שומן, במסגרת תפריט מוגבל קלוריות, הגבירה ירידה במשקל במשך 6 חודשים בקרב חולי סוכרת.
איך זה קורה?
מנגנון השפעת הסידן על רקמת השומן עדין אינו ברור לגמרי אבל נראה כי הסידן מאפשר לגוף לפרק את רקמת השומן בתקופת דיאטה(12,13). תפריט דל בסידן גורם לכניסה מוגברת של סידן לתאי השומן ובסופו של דבר לייצור ואחסון מוגבר של שומן בתאי השומן. תוספת של סידן לתפריט מונעת תהליך זה. בנוסף במוצרי החלב יש כנראה חומרים פעילים נוספים התורמים לאותה פעולה ואינם מצויים בתוספי סידן. השפעה זו מיוחסת לחומרים פעילים נוספים בחלב הפועלים לחיזוק פעילותו של הסידן להפחתת רקמת השומן, במקום להגדלתה. יתכן שצריכת הסידן גורמת גם להגברה בייצור החום בגוף וכתוצאה מכך לשריפה מוגברת של קלוריות (מנגנון זה הוכח לעת עתה רק בבעלי חיים). הדרך הנוספת בה משפיעה סידן על הרזיה היא כנראה בכך שסידן מעכב ספיגת חלק מהשומן הנאכל במעי וכתוצאה מכך, כמות גדולה יותר של שומן מופרשת מהגוף.
1. Heaney RP, Davies KM, Barger-Lux MJ.
Calcium and weight: clinical studies.
J Am Coll Nutr. 2002 Apr;21(2):152S-155S. Review
2. http://www.cdc.gov/nchs/products/elec_prods/subject/nhanes3.htm
3. Zemel MB et al.
Calcium and dairy acceleration of weigh and fat loss during Energy restriction in obese adults.
Research Obesity, 12 No 4 April 2004.
4.Pereira MA, Jacobs DR Jr, Van Horn L, Slattery ML, Kartashov AI, Ludwig DS.
Dairy consumption, obesity, and the insulin resistance syndrome in young adults: the CARDIA Study.
JAMA. 2002 Apr 24;287(16):2081-9
5.Jacqmain M, Doucet E, Despres JP, Bouchard C, Tremblay A.
Calcium intake, body composition, and lipoprotein-lipid
concentrations in adults.
Am J Clin Nutr. 2003 Jun;77(6):1448-52.
6. Van Meijl LE, Vrolix. R.
Dairy product consumption and the metabolic syndrome.
Nutr. Res. Rev. 2008;21:148-57.
7. Tremblay, A., Gilbert, J.-A..
Milk Products, Insulin Resistance Syndrome and Type 2 Diabetes.
J. Am. Coll. Nutr. 2009;28: 91S-102S
8. Lin YC, Lyle RM, McCabe LD, McCabe GP, Weaver CM, Teegarden D
Dairy calcium is related to changes in body composition during a two-year exercise intervention in young women.
J Am Coll Nutr. 2000 Nov-Dec;19(6):754-60.
9. Buchowski MS, Semenya J, Johnson AO.
Dietary calcium intake in lactose maldigesting intolerant and tolerant African-American women.
J Am Coll Nutr. 2002 Feb;21(1):47-54.
. Carruth BR, Skinner JD.
10.The role of dietary calcium and other nutrients in moderating body fat in preschool children
11.http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=25&catid=939&pageid=4906
12.Zemel MB
Mechanisms of dairy modulation of adiposity.
J Nutr. 2003 Jan;133(1):252S-256S. Review.
13.Zemel MB, Shi H, Greer B, Dirienzo D, Zemel PC.
Regulation of adiposity by dietary calcium.
FASEB J. 2000 Jun;14(9):1132-8.
כתבה: ליאורה חוברה דיאטנית קלינית M.Sc. ויועצת למחלבות גד